ע"א 8905/02

תקציר

שתי אגודות שיתופיות, המשיבות 1 ו-2, שסווגו בעבר כאגודות צרכניות, הסכימו לפדות את מניות חבריהן לפי ערכן בפועל, בעקבות תביעה שהגישו שניים מבעלי מניותיהן. עם זאת, בקשת בעלי המניות לאשר את תביעתם כתובענה ייצוגית נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, בנימוק שהאגודות כבר הסכימו לפדיון, מה שמייתר את הצורך בתובענה ייצוגית. בעלי המניות ערערו על החלטה זו, בטענה כי הסירוב יעביר מסר שלילי לנותני השירותים ועלול ליצור ניגוד עניינים לבא כוחם, שמונה ככונס נכסים. הערעור התקבל בחלקו, כאשר בית המשפט קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאשר את התובענה הייצוגית הייתה מוצדקת, אך קביעת שכר טרחת בא כוחם של המערערים הייתה צריכה להיות מיידית, כדי למנוע סיבוכים וניגודי עניינים. העניין הוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בשכר טרחת עורך הדין בגין ההליכים שהתנהלו, וחויבו האגודות המשיבות לשלם מחצית מהוצאות הערעור ושכר טרחת עורך הדין של המערערים.