רע"א 7840/20

תקציר

בפסק דין זה דחתה ערכאת הערעור בקשה לתיקון כתבי טענות, תוך הדגשת חוסר רצונה הכללי להתערב בהחלטות של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם כן הן בלתי צודקות או בלתי סבירות באופן חריג. ההחלטה הדגישה כי חוות דעת רפואיות צריכות להיות מוגשות בדרך כלל על ידי צדדים לפני מעורבות של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, מה שמאפשר למומחה לשקול חוות דעת קיימות אלה. במקרה זה, המבקש הסכים למינוי מומחה מטעם בית המשפט מבלי להגיש תחילה חוות דעת משלו או לבקש זכות זו, ובכך למעשה ויתר עליה. השופט י' עמית תמך בדעה זו, בקובעו כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט שולל בדרך כלל את הצורך בחוות דעת נוספות, אלא אם כן בעל דין שומר במפורש על זכותו להגיש. למרות אופייה הליברלי של תקנה 92 לתקסד"א בתיקון כתבי טענות "בכל עת", שקל בית המשפט את העיתוי ואת העיכובים הפרוצדורליים האפשריים. הבקשה לתיקון הוגשה שש שנים לאחר הגשת התביעה, והייתה פותחת מחדש את ההליכים בשלב שכמעט הסתיים. לפיכך, נקבע כי אין הצדקה לכך, מה שהוביל לדחיית הבקשה ללא צו הוצאות, שכן לא התבקשה תגובה על ידי הצד שכנגד.