ע 93/07

תקציר

המערער, מפקד צבאי, הורשע בארבע עבירות של התנהגות בלתי הולמת כלפי חיילות תחת פיקודו, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. האירועים התרחשו תוך שעות ספורות בעת שביקר בעמדות שמירה שונות שבסמכותו. מעשיו כללו שיחות בלתי הולמות ונגיעות פיזיות בעלות אופי מיני. בית משפט קמא ראה את התנהלותו כחמורה, במיוחד נוכח חוסר איזון הכוחות בין המערער לבין המתגייסים. בהתחשב באופי העבירות ובנסיבותיו האישיות של המערער, גזר עליו בית המשפט המחוזי ארבעה חודשי מאסר בפועל, שירוצו במסגרת עבודות צבאיות, והורדה בדרגה לטוראי במסגרת עתירה משותפת של שני הצדדים. המערער ערער על ביטול או קיצור עונש המאסר. בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הערעור ואישר את גזר דינו של בית משפט קמא. בית המשפט הדגיש את חומרת ההטרדה המינית בתוך הצבא, במיוחד כאשר מדובר בשימוש לרעה בסמכות, וציין את הצורך להחמיר את חומרת העונשים במקרים כאלה. בית המשפט הכיר באשמתו של המערער ובנסיבותיו האישיות, אך בסופו של דבר מצא את עונשו של בית משפט קמא סביר ומידתי ביחס לעבירות. ההחלטה התקבלה תוך הדגשת אפקט ההרתעה וכיבוד הסדר הטיעון, והתוצאה הייתה פסיקה מאוזנת.