ע"א 1901/22
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בתביעה כספית הקשורה למכירת דירה. המערער טען כי חוסר משוא הפנים של השופט נפגע בשל קשרים בין השופט למשרד עורכי הדין אבירם-ויטנברג, שהיה לו קשר להליך. המשרד הופיע ברשימת המניעים של השופט, והמערער טען כי במשרד הועסק עורך דין שייצג את המשיב בתיק. עוד טען המערער כי בתו של השופט עבדה במשרד. זאת ועוד, המערער התייחס לאמירות ולהחלטות שנתן השופט במהלך הדיון, אשר לטענת המערער הפגינו חוסר אובייקטיביות ושיקול דעת מוקדם בתיק. המשיב, לעומת זאת, מסר תצהירים הסותרים את טענות המערער בדבר טיב והיקף הקשרים בין השופט, משרד עורכי הדין ועורך הדין. ערכאת הערעור הסכימה עם המשיב ודחתה את הערעור. בית המשפט קבע כי הסברה של השופטת להכללת משרד עורכי הדין ברשימת המניעים שלה מניח את הדעת וכי הנסיבות אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים. עוד מצא בית המשפט כי טענות המערער ביחס להתבטאויותיו והחלטותיו של השופט היו בטרם עת או חסרות שחר. לפיכך, הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים נוכח העמימות העובדתית.
חקיקה מקושרת
ע"א 1901/22 גלעדי יהונתן נ' מלכה הרוש, עליון (1.5.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.