ה"פ 71405-12-18

תקציר

השופט נווה דחה את בקשת הנאשמים לעכב את הליכי ההוצאה לפועל בעניין הלוואה בסך 2 מיליון שקל ושעבוד נכסיהם בשטח 30 דונם כבטוחה. הנתבעים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע, בטענה כי התובעים מנסים לגבות ריבית עושקת על ההלוואה, והגישו תביעה נפרדת בעניין זה. עם זאת, השופט נווה מצא כי שני ההליכים זהים במהותם, וכי הנאשמים מנסים לעכב את הבלתי נמנע באמצעות תכסיסים פרוצדורליים, המהווים ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. השופטת פירטה כיצד הנתבעים נטלו מהתובעים הלוואה לצרכים עסקיים, הסכימו לתנאים, לרבות הריביות, והשתמשו בכסף כמתוכנן. הם לא הצליחו לפרוע את ההלוואה או את הריבית שהיו חייבים, והתובעים פתחו בהליכי הוצאה לפועל כדי לתבוע את החוב ולממש את עזבונם של הנתבעים. השופט נווה קבע כי אין סיבה לעכב הליכים אלה עוד, במיוחד לאור העובדה שהנתבעים לא הציעו כל סיכוי ריאלי להחזר ההלוואה. זאת ועוד, השופטת מתחה ביקורת על טענת הנתבעים כי הנכס תפוס על ידי דיירים מוגנים, וציינה כי הדבר מנוגד להצהרות הנתבעים עצמם וממילא לא ימנע את מימוש העיזבון. בסופו של דבר הורה השופט על עיכוב זמני של הליכי ההוצאה לפועל בתנאי שהנאשמים יפקידו 2 מיליון שקל בקופת בית המשפט בתוך 30 יום. עוד פסקה כי על הנתבעים לשלם את הוצאות המשפט של התובעים, שעמדו על 10,000 ש"ח, גם כן בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה מתוך אינטרס לאזן בין זכויות שני הצדדים.