בע"מ 3358/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעה לשינוי פרטים במרשם האוכלוסין. המבקשים, שידעו על ספקותיו של המשיב לגבי יהדותם מאז שנת 2003, לא הצליחו להוכיח כי טענת המשיב לשינוי פרטיהם הדתיים והלאומיים במרשם חלה התיישנות או מוצדקת בשיהוי מינהלי. החוק מבוסס היטב כי תביעות הנוגעות למעמדו, כגון תביעות הנוגעות לגיל, מצב משפחתי או אזרחות, פטורות מתקופת ההתיישנות. מטרתו של מרשם האוכלוסין, שנועד לשמש מאגר מידע עדכני ואמין, אינה מצדיקה הבחנה בין תביעות המוגשות על ידי אזרחים לבין תביעות המוגשות על ידי המדינה. זאת ועוד, לא נגרם למבקשים נזק ראייתי כתוצאה משיהוי המשיב בהגשת התביעה, ושינוי הפרטים במרשם לא היה מקנה להם זכויות מהותיות. כל שיהוי מינהלי מצד המשיב, אף שנמתחה עליו ביקורת, לא הצדיק את הסעד החריג של ביטול המעשה המינהלי, מה גם שלמבקשים תהיה הזדמנות להשמיע את טענותיהם אם ייפתח הליך לשלילת אזרחותם. עוד הודגש בפסק הדין כי ההליך הנוכחי אינו קובע את מעמדם האזרחי או הדתי של המבקשים. לבסוף, גם קביעותיו לגופן של בית המשפט המחוזי בטענת המשיב לא עוררו קשיים המצדיקים מתן רשות ערעור. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור ללא צו להוצאות.