דב"ע לח/146-0

תקציר

המוסד לביטוח לאומי מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שהכיר בזכאותו של המשיב לפי פרק ו'2 לחוק הביטוח הלאומי להיות מוגדר כ"נכה". בית הדין האזורי קבע כי המשיב עמד בדרישת סעיף 127א לעניין הגדרת "נכה", ובפרט לעניין הפסקת הכנסתו של המשיב מעבודה. בהסתמך על פסיקה קודמת, פירש בית הדין האזורי את המונח "הכנסה מעבודה" כמחריג דמי מחלה ופנסיה. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי טוען כי שגה בית הדין האזורי בכך שהסיק מהפסיקה בעניין פנסיה לדמי מחלה וכי יש לראות בדמי המחלה שקיבל המשיב הכנסה. עוד טוען המכון כי קבלת שכר מלא, כולל דמי מחלה, מעידה על יכולת להתפרנס ללא פגע. בית הדין מסכים עם טענות המכון ומגיע למסקנה כי יכולתו של המשיב להשתכר מעבודה או ממשלח יד בתקופה הרלוונטית לא הופחתה ב-50% או יותר, כנדרש בסעיף 127א. בית הדין קובע כי דמי המחלה המתקבלים מהמעסיק מהווים שכר או השתכרות מעבודה או ממשלח יד. לפיכך, הערעור מתקבל, וההחלטה המקורית מתהפכת. בית המשפט מציין כי התקנות הנוכחיות מובילות לתוצאות בלתי צפויות ומקווה כי המחוקק יתייחס לסוגיות הקשורות למקרה זה.