ע"א 445/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לחוזה לאספקת כ-105 טון מלונים, במחיר קבוע לקילוגרם, מהמשיבים (החקלאים) למערערת (סיטונאי פירות וירקות). המערערת טענה כי הסכם ראשוני הוחלף בהסכם בעל פה לעסקת עמלה, בעקבות הפסדים עקב איכות מלון ירודה. בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו באופן חלקי, אך בית המשפט העליון חלק על כך, וקבע כי החוזה המקורי מחייב. בעוד שהמשיבים הפרו את החוזה בכך שסיפקו מלונים פגומים, המערערת לא פעלה על פי דין בכך שלא בדקה את התוצרת ולא הודיעה למשיבים על הנושאים. תחת זאת, המערערת שיווקה את המלונים ולא ביטלה את ההסכם. לפיכך, היו המשיבים זכאים לתשלום מלא על פי החוזה, בניכוי כל הסכומים שהפסידה המערערת בשל האיכות הירודה של המלונים, כמפורט בחוק המכר. ערעורו של המערער נדחה והערעור שכנגד של המשיבים התקבל. המערער חויב לשלם למשיבים את יתרת הסכום, בתוספת ריבית והוצאות משפט. פסק הדין התקבל פה אחד בין השופטים בן-דרור, בן-פורת ולוין.