עמ"ש 5282/96

תקציר

פסק הדין דחה את ערעורו של מר גנייזדוביץ' על החלטת מינהל מס שבח (המשיב) בהשגתו על שומות המס. הטענה העיקרית שהועלתה על ידי המערער היתה, כי שומות המס היו צריכות להתבסס על ההנחה שאמו המנוחה רכשה זכויות בחלקות מסוימות במועד שבו רכש אותן אביו, ולא במועד פטירת אביו, דבר שיביא לשיעור מס מופחת. ועדת הערר דחתה את הערר בקובעה כי אין לה ולמשיב סמכות לדון בחלוקת הזכויות במקרקעין, עניין שיש להביאו בפני בית משפט אזרחי. לאחר מכן ערער המערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, וכתוצאה מכך הוחזר התיק לוועדת הערר לדיון נוסף. למרות פסיקתה הקודמת של הוועדה, היא נדרשה ליטול לעצמה סמכות ולפסוק בדבר תחולת כלל השיתוף על הזכויות הנדונות. הוועדה הגיעה למסקנה כי אמה של המערערת ויתרה על זכותה להוכיח את טענותיה בדבר הזכויות במקרקעין מכוח כלל השיתוף, שכן הייתה לה הזדמנות סבירה לעשות כן במהלך חייה אך לא מיצתה אותה. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.