ת"א 52594-09-11

תקציר

התובעת, שהייתה אז בת 14, נפצעה בפארק עירוני בתל אביב כשנפגעה מסוס דוהר עם רוכב לא ידוע. היא תבעה את חברת הפארק, את העירייה ואת המשטרה על רשלנות. הנתבעים טענו כי התאונה הייתה בלתי צפויה ובלתי ניתנת למניעה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי חברת הפארק והעירייה אחראיות לרשלנות. הראיות הראו כי תופעת כניסת הסוסים לפארק לא הייתה אירוע חד פעמי אלא עניין חוזר ונשנה שהיה ידוע לנאשמים, שלא עשו דבר כדי למנוע זאת. היעדר שילוט האוסר על סוסים ואי עמידה בתחנות פקחים או שוטרים תרמו לתאונה. הפארק היה צפוף במיוחד באותה תקופה בשל חגיגות ל"ג בעומר, מה שהגדיל את חובת הזהירות של הנתבעים. רשלנותם יצרה קשר ראייתי לנזק. עם זאת, המשטרה לא נשאה באחריות שכן מעשיה היו סבירים וראויים, ולא הייתה לה חובה לאטום הרמטית כל שטח ציבורי מפני סוסים. פסק הדין הורה לחברת הפארק, לעירייה ולחברת הביטוח שלהם לפצות את התובע ביחד ולחוד, בעוד התביעה נגד המשטרה נדחית. כנגד שלושת הנאשמים הראשונים נפסקו הוצאות בסך 15,000 ₪.