בש"פ 3081/11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למקרה של אזרח שרישיונו נשלל לאחר שנעצר לבדיקה שגרתית. רישיונו של המדובר נשלל זמנית למשך 30 יום לאחר שנעצר בגין נהיגה ללא רישיון וביטוח תקפים, וסירוב לשתף פעולה עם המשטרה, לרבות סירוב למסור דגימת שתן. בדו"חות המשטרה נכתב כי הנהג הציג סימני שימוש בסמים, עיניו אדומות ומבריקות והתנהג בפרועות. נגד אותו אדם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ועבירות תנועה נוספות, והרשויות ביקשו להאריך את שלילת הרישיון עד תום ההליכים המשפטיים. בית משפט השלום לתעבורה דחה תחילה את הבקשה, אך בעקבות ערעור האריך בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את תקופת השלילה בחמישה חודשים. ההגנה טענה כי לא היה חשד סביר המצדיק את בדיקת השתן, וכי לשוטרים לא הייתה סמכות למנוע מהמבקש לנהוג. עם זאת, החלטת בית המשפט המחוזי אושרה על ידי בית המשפט העליון, אשר קבע כי התבוננות השוטר במראהו ובהתנהגותו של הנהג, יחד עם סירובו לציית ועברו התעבורתי, היוו ראיות לכאורה מספיקות כדי להצדיק את תקופת השלילה המוארכת. בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור בנימוק שהיא אינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות ומתייחסת בעיקר לקביעות עובדתיות. כך נשמרה החלטת בית המשפט המחוזי, שהאריכה את איסור הנהיגה.