ק"פ 107/99
החלטה שלום ירושלים
תקציר
התנועה לאיכות השלטון בישראל הגישה תלונה נגד מספר רבנים, בהם עובדיה יוסף, דוד יוסף ומנחם פרוש, בגין הוצאת דיבה לכאורה על בית המשפט העליון ושופטיו. נטען כי התבטאויות הנאשמים, שהיו ביקורתיות כלפי בית המשפט העליון, גרמו נזק לפרט ולציבור, וחלקן אף כוונו כלפי שופטים ספציפיים, כגון נשיא בית המשפט העליון שכונה "אויב היהודים". עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשמים ודחה את התלונה. זאת משום שעל פי החוק, רק "הנפגע" יכול להגיש תביעת לשון הרע, ובמקרה זה התנועה לא הייתה זכאית לכך. השופט הסביר כי מוסד הקובלנות הפרטיות נועד לאפשר לקורבנות בודדים לפעול כאשר המדינה אינה עושה זאת, ואין להשתמש בו כדי להתחרות בפרקליטות הכללית. עוד הדגישה השופטת כי חופש הביטוי, לרבות ביקורת על בית המשפט, הוא חלק הכרחי בדמוקרטיה, אך עליו לפעול על פי כללי היסוד של שיח ציבורי וכבוד. בסופו של דבר הוחלט כי התובעים, למרות שנפגעו, אינם קורבנות ישירים של לשון הרע, ולכן התביעה נדחתה.
ק"פ 107/99 הרב עובדיה יוסף נ' התנועה למען איכות השלטון בישראל, שלום (28.6.1999)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.