ת"א 4191/99

תקציר

בית המשפט החליט לדחות שתי בקשות לביטול פסקי דין של חדלות פירעון שניתנו נגד אותו נתבע, שנשפטו במשותף בתיקים משנת 1999 ומשנת 2006 בתביעת הבנק ובתביעת העירייה, בהתאמה. הנתבעת טענה כי פסקי הדין פגומים ויש לבטלם, אך בית המשפט מצא את טענותיה לא משכנעות. הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענותיה ולסתור את טענות התובעים, ופעולותיה הרבות בתיקי ההוצאה לפועל לאורך השנים הצביעו על הכרה בתוקפו של ההליך. יתר על כן, הנתבעת לא הסבירה כראוי את שיהויה בהגשת הבקשות לביטול פסקי הדין, שנחתמו לפני קרוב לעשרים שנה. בית המשפט הדגיש כי הטעמים לחדלות הפירעון של הנתבעת קודמים לסיכויי הגנתה, במקרה זה, ולכן, לאחר איזון בין שיקולים אלה, קבע כי פסקי הדין יעמדו בעינם. הנתבע חויב בהוצאות התובעים, כאשר כל תובע קיבל 500 ₪.