ע"פ 9407/05

תקציר

במקרה שלפנינו, הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר הרשיע את המערער שלא בפניו בעבירת תנועה: נהיגה בניגוד לכיוון החץ בנתיב, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה. המערערת, שנקנסה ב-500 ש"ח, טענה לחפותה וטענה כי לא נמסרה לה הודעה על מועד משפטה מאחר שלטענתה לא קיבלה את זימון הדיון. היא טענה כי פנתה למשטרה וקיבלה מידע מוטעה לגבי מועד השימוע, מתוך אמונה שהדבר הוביל להיעדרותה. עתירותיה לביטול פסק הדין נדחו, כאשר בית המשפט קמא נותר באחריותה מאחר שהזימון נשלח לכתובת תיבת דואר שמסרה, שאושרה כמוגשת. בטיפול במקרים של אי נוכחות בעבירות תנועה, החוק מאפשר פסקי דין שלא בפניהם אלא אם כן הוכח היעדרות מוצדקת או עיוות דין פוטנציאלי. כאן, קבע בית המשפט כי המערערת קיבלה הודעה כדין, תוך שהוא דוחה את טענתה כי לא קיבלה את ההזמנה, הנתמכת במסמכי דואר המעידים כי המכתב הוחזר בשל היותו "לא נדרש". למרות טענותיה כי לא ביצעה את העבירה וערערו על נכונות הדו"ח, בית המשפט לא מצא עילה לעיוות דין, תוך שהוא מפנה לפסיקה קודמת שקבעה כי שלילת כתב אישום והיעדרות אינה מצדיקה אוטומטית ביטול פסק דין. הערעור נדחה, תוך שמירה על החלטת בית משפט קמא והפחתת הקנס לתשלום לסכום המקורי של 500 ₪, בהתחשב במעמדו הבלתי מיוצג של המערער ובהיעדר תשלום מוקדם, כאשר הקנס יוסדר עד ליום 1.9.2005.