עע"מ 9662/16

תקציר

השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא כיצד לסווג תיאטרון ציבורי לצורכי מיסוי מוניציפלי, ובפרט האם יש לסווגו כ"משרד, שירותים ומסחר" או כ"נכסים אחרים". השופט מציין כי היעדר הגדרה ברורה בחקיקה למונחים אלה מחייב את בית המשפט לפרש אותם. הפרשנות צריכה להתבסס על לשון החוק ולהגבילה אותה, ובין החלופות הלשוניות האפשריות, יש לבחור בזו המגשימה בצורה הטובה ביותר את תכלית החקיקה. השופט טוען כי המונח "שירותים" בהקשר של תקנות ההסדרים מתייחס לשירותים מסחריים ולא לשירותי תרבות ציבוריים. הם מבססים זאת על מראית העין של המונח לצד "משרד" ו"מסחר", על שיעורי המיסוי הגבוהים בקטגוריה זו ועל מטרת החקיקה. השופט גם מבחין בין תיאטראות ציבוריים לבין בתי קולנוע למטרות רווח. מסקנתם היא כי יש לסווג את תיאטרון הבימה כ"נכסים אחרים" ולא כ"משרדים, שירותים ומסחר" ועל כן יש לקבל את הערעור, לבטל את החלטת בית משפט קמא ואת תיקון העירייה, ולחייב את התיאטרון באותם ארנונים כבעבר, המסווגים כ"נכסים אחרים". השופט מזוז ממליץ גם כי התיאטראות הציבוריים יקבלו סיווג קונקרטי משלהם בנפרד מהנכסים המסחריים. שלושת השופטים מסכימים עם ההחלטה, ומורים למשיבים לשלם למערער הוצאות בסך 20,000 ₪.