עמ"ה 101/08

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור של נישום שערער על שומה של חבות מס נוספת על בסיס גידול בלתי מוסבר בהון. בית המשפט קבע כי הנישום לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להסביר את אי ההתאמות בהצהרות ההון שלו. הם לא סיפקו ראיות מספיקות להעברת כספים מקרובי משפחה, וטיעוניהם בנוגע להוצאות המחיה לא היו נתמכות ולא במועד. בית המשפט דחה גם את טענת הנישום כי יש לפרוס את הגדלת ההון על פני כל שנות המס, לרבות השנים הסגורות, שכן לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. ללא ראיות סותרות, הגדלת ההון יוחסה רק לשנות המס הפתוחות. הנישום חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. מקרה זה מחזק את העיקרון לפיו נטל ההוכחה מוטל על הנישום לספק הסברים וראיות מהימנים להגדלות הון. טענות לא מבוססות והעברות בין קרובי משפחה נתפסות בחשדנות ודורשות הוכחה אובייקטיבית. כמו כן, בית המשפט אישר את השימוש בטבלאות סטטיסטיות לקביעת הוצאות מחיה, ושיטת המשיב לייחוס תוספות הון לשנים פתוחות נמצאה תואמת את הפסיקה הרווחת. החלטה זו מדגישה את החשיבות של שמירה על רשומות מדויקות ואת ההשלכות של אי ביצוע פעולה זו.