ע"פ 10423/08

תקציר

המשיב סבור כי יש לדחות את הערעור, שכן מרבית הטענות שהציגה המערערת נוגעות לממצאי עובדה ומהימנות, שבית המשפט אינו יכול להתערב בהם באופן סביר. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה, והמערער לא הצביע על פרטים סותרים בסיפורה. המשיב מדגיש כי תיאורה של המתלוננת את התנהגותו של המערער ביחס לתפקודו המיני עולה בקנה אחד עם גרסתו במשפט, ובכך מחזק את עדותה. בית המשפט גם מצא את הסברה לשיהוי בהגשת התלונה הגיוני ואמין, במיוחד לאור אופיין של עבירות המין, והעובדה שבסופו של דבר סיפרה המתלוננת לבעלה על האירוע. זאת ועוד, המשיב טוען כי הגנתו של המערער לא נפגעה בהיעדר עדות מחברתה או מפסיכולוגית המתלוננת, מה גם שהמערער יכול היה לזמן אותם לעדות. אשר לגזר הדין, סבור המשיב כי יש מקום להתערב, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות גילו, מצבו הבריאותי ועברו הנקי. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את חומרת העבירה, אונס שפגע באופן משמעותי בקורבן. לאחר שיקול דעת מעמיק, החליט בית המשפט להפחית את העונש במידה מסוימת, והטיל עליו שש שנות מאסר. השופטת פרוקצ'יה והשופט דנציגר מסכימים עם קביעתו הכוללת של השופט רובינשטיין, המובילה למסקנה כי הערעור לא יתקבל על הכרעת הדין, אלא יתקבל באופן חלקי לגבי גזר הדין.