ב"ש 4323/04

תקציר

הכרעת הדין דנה בגורלם של שלושה משיבים שהואשמו בהפעלת רשת זנות. המשיב מס' 4, ניסל, הוא אביהם של המשיבים מס' 1 ו-3, מארק ודיאנה. המשיב מס' 2, ניקולאי, הוא בעלה של דיאנה. המשיב מס' 5, אלכסנדר, הכיר את שאר המשיבים בעת שהתגורר במולדובה. הקבוצה, יחד עם שותפים נוספים, הואשמה בהפעלת רשת זנות מאורגנת, שיטתית ומתמשכת שבמסגרתה נסחרו נשים ממדינות חבר העמים, כולל מולדובה, לעבודה כזונות בישראל. על פי החשד, הארגון העסיק נהגים ומפעילי מוקדים טלפוניים ופרסם בעיתונים הצעות לשירותי מין. ניקולאי הואשם גם בניסיון להעביר שלוש נשים ממולדובה לישראל דרך טורקיה. חקירת המשטרה נמשכה מספר חודשים והסתמכה על האזנות סתר, והביאה למעצרם של המשיבים. הראיות שהוצגו כללו שיחות מתומללות, הודאות של המשיבים ושותפיהם ומסמכים וראיות אובייקטיביות נוספות. השופט קבע כי יש די ראיות לכאורה כדי לתמוך בטענת התביעה נגד מארק וניקולאי, תוך פירוט תוכן השיחות שהואזנו והודאות המשיבים ומקורביהם. עם זאת, השופט היה פחות משוכנע לגבי תפקידו של ניסל, וציין כי בעוד שהראיות מצביעות על כך שהוא היה מעורב בעסק, סביר להניח שתפקידו היה של הורה המסייע לילדיו ולא של משפיע מרכזי. ההגנה הציגה מספר טענות בניסיון לערער את הראיות, לערער על טוהר החקירה ולטעון לפגיעה בזכות לשוויון בהליך המעצר. טענות אלה נדחו ברובן, כאשר השופט ציין כי הפגמים אינם מצדיקים את שחרור המשיבים. השופט הגיע למסקנה כי קיימת עילה למעצרם של כל המשיבים, למעט שיזל, בשל חומרת העבירות והסכנה שהן מהוות לציבור. עבור מארק וניקולאי, זה כלל אישומים של פעילות בארגון פשיעה, סרסרות כחלק מאותו ארגון, הלבנת הון ונקיטת פעולה ברכוש אסור. ניקולאי עמד בפני אישומים נוספים של סחר וניסיון לסחור באנשים. השופט שקל חלופת מעצר עבור ניסל, בהתחשב בתפקידו המצומצם לכאורה, והורה להותירו במעצר עד תום ההליכים, אך קבע כי ניתן לשחררו למעצר בית בערבות אם תוצג חלופה הולמת. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 1.8.04.