בש"פ 3606/09

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לשחרר בתנאים מגבילים את המשיב, שהוגש נגדו כתב אישום בגין ריבוי עבירות מין בבנותיה הקטינות של אשתו מנישואים קודמים. המדינה טענה כי המשיב מהווה סכנה מינית גבוהה לקטינים ועלול לשבש את הליכי המשפט. המשיב הכחיש את ההאשמות וטען כי הן היו חלק ממזימת הנקמה של אשתו. בית משפט קמא מצא תחילה ראיות לכזבים שעמדו בתנאי השחרור, אך בהמשך פסק לטובת שחרורו של המשיב למעצר בית מלא, מתוך סבר כי לא נשקפת ממנו סכנה ממשית. המדינה ערערה על החלטה זו, ושופט בית המשפט העליון, לאחר ששקל את הטיעונים והחומרים שהוצגו, החליט לקבל את הערעור. השופטת הסכימה עם המדינה כי מעשיו של המשיב, כמתואר בכתב האישום, היוו דפוס התנהגות והיוו סכנה מינית חמורה לקטינים, במיוחד נוכח מספרן, משכן ושונותן של העבירות הנטענות. יתר על כן, השופט לא שוכנע כי מעצר הבית שהוטל עליו מקטין במידה מספקת את הסכנה או הסיכון להשפיע על עדויות המתלוננים. לפיכך פסק השופט לטובת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.