בע"מ 3671/06

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על קיום צוואה. קרובי משפחה שהוזכרו בצוואה קודמת, ערערו על תוקפה של צוואה שנכתבה מאוחר יותר, אשר הורישה את העיזבון לקרובי משפחה אחרים עמם התגורר המנוח. המבקשים טענו כי למנוח לא הייתה היכולת הנפשית לכתוב את הצוואה האחרונה, וכי היא הושפעה שלא כדין מהמשיבים. עוד טענו כי הצוואה פסולה משום שעורך הדין שהכין אותה היה מעורב בביצועה ומונה למנהל העיזבון, מה שפסל אותה מלשמש כעדה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות המבקשים ואישר את הצוואה. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי, שגם הוא דחה את טענותיהם. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. עם זאת, השופט דחה את בקשתם, והסכים עם הערכאות הקודמות כי הצוואה תקפה. גם טענות המבקשים בדבר חלקה של עורכת הדין בביצוע הצוואה נדחו, שכן בית המשפט לא מצא כל פגם בהתנהלותה. השופט הדגיש כי לא ניתן לבחון מחדש את ממצאי הערכאות הנמוכות יותר בנוגע לכשירותו של המנוח ומהימנותם של עדים, וכי פסק דינו הקצר של בית המשפט המחוזי אינו מצדיק ערעור נוסף.