רע"א 1705/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם שאישר את זכותו של בן זוג לשעבר, המשיב, לפנות את המבקש מנכס מגורים ברחובות. הנכס נרכש על ידי המשיב והמבקש במשותף, ובעוד שהוא רשום על שם המבקש, טען המשיב כי הדבר נעשה בנאמנות ולא במתנה. בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובת המשיבה והביא את המבקשת לערער ובמקביל לבקש עיכוב ביצוע, אשר נדחה, ולאחר מכן למשוך את ערעורה בהמלצת בית המשפט, וקיבל ארכה עד מרץ 2010 לפינוי הנכס. לאחר מכן ניסה המבקש לבטל את פסק הדין, בטענה כי המשיב ביצע תרמית בכך שהעיד עדות שקר על מצבו הכלכלי, אך גם בקשה זו לסעד זמני נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה אחרונה זו לבית המשפט הגבוה יותר. עם זאת, גם בית המשפט העליון דחה את הבקשה, הסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי בתיק ולא מצא עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. פסק דין זה משרטט את ההיסטוריה של התיק, מסכם את טענות המבקש, ומאשר את דחיית בקשת רשות הערעור, תוך קיום בפועל של צו הפינוי והחלטות הערכאה הנמוכה יותר.