ע"א 8913/07

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישר את טענת המשיב כנגד החלטת המערערת לבטל בדיעבד שני כתבי אישור שניתנו למשיב לפי חוק עידוד השקעות, התשי"ט-1959 ("החוק"). כתבי האישור התייחסו לתכניות ההשקעה של המשיב, אשר אושרו על ידי המערערת, ועדה מנהלית, וזכו את המשיב בהטבות מס מסוימות. החלטת המערערת לבטל את האישורים התבססה על הסמכות שניתנה לוועדה לפי סעיף 40(א) לחוק, המאפשרת לה לבטל בדיעבד אישור שניתן לתוכנית השקעה, מקום שהאישור התקבל על סמך "הודעות כוזבות או מטעות ביודעין". בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיב כי החלטת המערערת אינה חוקית, בעיקר משום שמצא כי ההודעות הכוזבות או המטעות שעליהן ביססה המערערת את החלטתה לא הוצגו בפניה טרם אושרו תוכניות ההשקעה. עם זאת, בית המשפט לערעורים קיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי האומדנים הכספיים שהגיש המשיב במסגרת בקשתו לאישור תכניות ההשקעה, אשר היוו בסיס לחישוב הטבות המס להן יהיה זכאי המשיב, מהווים "הודעות כוזבות או מטעות ביודעין" לפי סעיף 40(א) לחוק. בית המשפט מצא כי יש באומדנים אלה יסוד שהטעה את המערערת, וכי המשיב היה מודע, בעת הגשתם, לטיבם המטעה. בית המשפט הדגיש כי כוונת המשיב להטעות ניכרה בהתנהלותו טרם מתן האישורים ולאחריהם, לרבות הקמת "חברת קש" שמטרתה להעצים את המענק שיקבל. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש הצדקה לבטל את כתבי האישור והורה למשיב לשלם הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.