ע"א 1840/21

תקציר

הערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים, ששלל את פסילתו של השופט ד' פיינשטיין מלדון בתיק של שימוש חורג במשק, נדחה. ראשיתו של ההליך בתביעה שהגיש המשיב נגד משפחת המערערים, עם התאמות משפטיות מאוחרות יותר בעקבות פטירת אמו של המערער מס' 1. בשנת 2013 הושגה הסכמה להפסקת השימוש החורג, אך בהמשך טענה המשיבה לאי ציות ואף להרחבת שימושים אלה, מה שהוביל לבקשת ביזיון בית המשפט בשנת 2018. המערערים טענו כי פסק הדין אינו חל עליהם אלא על חברה בשליטתם; בית המשפט דחה הגנה זו, ורמז על השפעתם של המערערים על החברה. כמו כן, נדחתה בקשה לעיכוב הליכים, דבר המחזק את הרושם בדבר אי עמידתם של המערערים. במהלך דיון במרץ 2021 אירעה טעות פרוצדורלית כאשר בא כוח המשיב היה לבדו עם השופט בהפסקה, מה שהוביל לבקשת פסילה בעל פה על ידי המערערים. הם טענו כי השופט הראה משוא פנים בכך שגיבש דעות מקדימה. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי הדיונים במהלך הדיון נועדו לפתור אפשרויות ולא פסקי דין סופיים, מה שהוביל לדחיית בקשת הפסילה. טענות המערערים, שהתבססו בעיקר על פרשנותם להחלטות העבר ולטעויות פרוצדורליות, לא הוכיחו שיקולי משוא פנים משמעותיים דיים כדי להצדיק פסילה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך ציון עיכובים בהעלאת סוגיית הפסילה והדגשת ההגינות הפרוצדורלית נשמרה למרות אירוע ההפסקה. משכך, פסק הדין המקורי עמד בעינו, ולא הוטלו הוצאות בשל היעדר תגובה מצד המשיב.