א"מ 18462-06-26

תקציר

בבקשה זו, שהוגשה בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדונה בקשתו של המשיב, יחזקאל יעקב חסון, להרחבת הרכב השופטים הקיים (שמונה כבר חמישה שופטים) שידון בעניינו. **העיקרון המשפטי המרכזי:** ההחלטה בדבר גודל ההרכב השיפוטי היושב בדין הינה **בליבת שיקול הדעת של בית המשפט**. משמעות הדבר היא שאין כלל מחייב או קבוע בחוק הקובע את גודל ההרכב במקרים מסוימים, אלא בית המשפט הוא שמחליט זאת על פי נסיבות המקרה. **החוק הרלוונטי והחדשנות:** הבקשה עוסקת באישור החלטה לפי סעיף 6(ד) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992. החוק עצמו אינו כולל הוראה מפורשת לגבי גודל ההרכב שיידון בבקשה זו. בית המשפט מציין בהחלטתו זאת, ומשווה זאת לסעיפים 63א(ה) ו-64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969. השוואה זו מלמדת על כך שבהליכים אחרים, הקשורים אף הם לענייני מפלגות ובחירות, כן קיימות הוראות חוק מפורשות לגבי גודל ההרכב. ההיעדר של הוראה דומה בחוק המפלגות לעניין זה, מחזק את הטענה כי מדובר בנושא הנמצא בשיקול דעת בית המשפט. **נימוקי בית המשפט לדחיית הבקשה:** בית המשפט דחה את הבקשה להרחבת ההרכב מנימוקים הבאים: 1. **שיקול דעת בית המשפט:** כאמור, גודל ההרכב נתון לשיקול דעת בית המשפט. 2. **הוראות חוק:** היעדר הוראה חוקית מפורשת המחייבת הרכב רחב יותר. 3. **מועד הדיון ולוחות זמנים:** אופי הסוגיה הדורשת הכרעה מהירה. 4. **עומס על בית המשפט:** בית המשפט העליון פועל כעת בהרכב חסר, מה שמגביל את האפשרויות להרחבת הרכבים. **לסיכום:** החלטה זו מדגישה את העיקרון שגודל הרכב בית המשפט הוא עניין שבשיקול דעת, המבוסס על נסיבות המקרה, האופי המשפטי של הסוגיה, וכן שיקולים פרקטיים כגון עומס מערכת המשפט. בהיעדר הוראה חוקית מפורשת המחייבת הרכב גדול יותר, ובשים לב לאילוצים תפעוליים, נדחתה בקשת המשיב להרחבת הרכב השיפוט.