ת"א 22139-11-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לעיכוב אכיפה בערבות בנקאית. המבקשת ביקשה לעכב את חילוט הערבות שניתנה למשיב כבטוחה לתשלום דמי שכירות. בית המשפט מצא כי טענות המבקש בדבר חוסר תום לב קיצוני ומרמה מצד המשיב אינן משכנעות. המבקש לא הוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות שיפוטית בעניין זה. הפסיקה ברורה כי התערבות כזו ראויה רק במקרים חריגים, והמחלוקת הנוכחית מאופיינת טוב יותר כסכסוך כספי חוזי סטנדרטי. אי תשלום דמי השכירות על ידי המבקש – למעט חודשיים מתוך תקופה של שלוש שנים – וחלקיות העובדות שהוצגו בפני בית המשפט, אינם מצדיקים עיכוב במימוש הערבות הבנקאית במקרה זה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הדבר יפגע במעמדו של כלי כלכלי זה בחיי המסחר. לפיכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 8,000 ₪.