ת"א 30762-08-14

תקציר

המחלוקת המרכזית במקרה זה נסובה סביב זכויות במקרקעין והתחייבויות כספיות הקשורות לחלקת קניין. המחלוקת העיקרית היא האם פסק דין קודם, שניתן על ידי השופט פלאוט, יוצר חסם פרוצדורלי המונע מהתובעים, צברי, להעלות טענות חדשות כנגד הנתבעים בנוגע לנכס. פסק הדין הקודם דחה את תביעותיו של צברי על הקרקע וקבע כי אין להם זכויות בה או חובות כלשהם מצד הנתבעים. עוד נקבע כי הסכם בין סוכיתאל לבין עמראן, שהעביר את זכויותיו של סוקיטאל בנכס לאחרון, אינו מהווה התחייבות להבטחת חובו של סוקיטאל לצברי. בתביעתו הנוכחית של צברי נטען כי הסכמים מאוחרים יותר שנעשו בין הנתבעים לבין סוכיתאל היו חסרי תוקף משום שהם סתרו את תנאי הסכם סוכיתל-עמראן ונעשו בחוסר תום לב. עם זאת, פסק הדין קובע כי תביעתו הנוכחית של צברי זהה במהותה לתביעתם הקודמת, הנוגעת לאותו נושא ופוגעת באותן זכויות. מאחר שפסק הדין הקודם כבר התייחס לנקודות אלה ופסק נגד צברי, התביעה הנוכחית נדחית מאחר שבית המשפט מוצא כי מדובר באקט של השתקה, האוסר על סברי לדון מחדש באותו תיק. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענתו של צברי כי הודאתו של בעל דין הביאה לממצאים שגויים בפסק הדין הקודם. ההודאה כביכול, תשובה שניתנה על ידי סוכיתל במהלך הדיון, אינה נתפסת כהודאה בטענותיו של צברי. תחת זאת, בית המשפט מוצא כי הוא מתיישב עם קביעותיו של פסק הדין הקודם. גם ניסיונו של צברי להביא ראיות חדשות בנוגע לרכוש לא היה קשור להודאה זו ולכן לא נשקל. השופט דוחה גם את טענתו של צברי כי פסק דין והחלטה של השופט ימיני מהווים מעשה של בית המשפט החוסם את טענות הנתבעים, שכן הוא סותר את פסק דינו הקודם של השופט פלאוט. גם התביעות הכספיות של צברי, המבוססות על ביטול הסכם, מנתקות את הקשר הקנייני בינן לבין הנכס. לפיכך, סברי מנוע מלהעלות תביעות חדשות בנוגע לקרקע. לסיכום, פסק הדין מאשר את דחיית תביעתה של צברי, תוך שהוא מציין את פעולת בית המשפט כמחסום פרוצדורלי, ופוסק הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחד מהנתבעים, שישולמו בתוך 30 יום.