בשג"צ 6712/23

תקציר

הערעור מתייחס להחלטתה של נשיאת בית המשפט העליון שלא לפסול עצמה מלדון בעתירות המערערות על תיקון מס' 3 לחוק יסוד: השפיטה. החלטתה של הנשיאה שלא לפסול את עצמה התבססה על תפקידה כמנהיגת מערכת בתי המשפט, האחראית על ההגנה על עצמאותה. דבריה הקודמים בכנס, שבהם הביעה חשש מתוכנית שהציג שר המשפטים לרפורמה במערכת המשפט, לא הצביעו על דעה סגורה על התיקון הספציפי או על העתירות. המערער טען, כי דברי הנשיא מעידים על היעדר משוא פנים ופוגעים במראית פני הצדק. עם זאת, התקדים השיפוטי ונסיבות מקרה זה לא תמכו בעמדת המערער. דבריה של הנשיאה, שהביעה חשש מפני פגיעה אפשרית בעצמאותה של הרשות השופטת, נאמרו מתוקף תפקידה כמנהיגת מערכת המשפט ולא התייחסו לפרטי התיקון או העתירות. יתר על כן, התבטאויות קודמות של שופטים בעמדות משפטיות בסוגיה כללית אינן פוסלות אותם אוטומטית מלדון בתיקים עתידיים הכוללים מערכות עובדות שונות. במקרה זה, דברי הנשיא לא חשפו דעה קבועה מראש בשאלות החוקתיות הספציפיות שמעורר התיקון. מאחר שלא היו נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים, ומראית העין של הצדק לא נפגעה, נדחתה העתירה לפסול את הנשיא.