ת"צ 31563-05-19

תקציר

החלטת השופט מתייחסת לתביעה ייצוגית, ומפרטת אילו חלקים מכתב התביעה וכתב התשובה המתוקנים של התובעים יימחקו, ואילו טענות יורשו להשמיע. הטיעון הראשון מתייחס לגביית עמלת תעריף. התובעת טענה כי הבנק גבה שלא כדין עמלת ריבית בנוסף לעמלת מינימום, וטענה זו נדחתה על ידי בית המשפט בבקשה לאישור. לפיכך, קבע השופט כי התובע אינו יכול להעלות טענה זו שוב, והורה על מחיקת הפסקאות הרלוונטיות מכתב התביעה וכתב התשובה המתוקן, תוך שהוא מזהיר כי משמעות המחיקה היא שהתובע אינו יכול להשתמש בטענות אלה כלל. הטענה השנייה נוגעת להגדרת קבוצת התובעים, והאם היא כוללת אנשים שנטלו ערבויות קצרות טווח של שנה או פחות. השופט קבע כי ההחלטה המשלימה בבקשה לאישור ציינה במפורש כי היא אינה עוסקת בערבויות אלה, והורה למחוק חלק מהפסקאות מהתשובה, אך לא אחרות, שכן הן אינן סותרות בהכרח את ההחלטה המשלימה. הטיעון השלישי מתייחס לאגרות הנגבות בגין הארכת הערבות. השופטת הסכימה עם הנתבעת כי סוגיית הארכת הערבויות לא נדונה בבקשה לאישור, והורתה על מחיקת הפסקאות הרלוונטיות מהתשובה. השאלה האם יש להחריג תובעים אלה מהתביעה תידון בדיון. הטענה הרביעית נוגעת לסעד המבוקש על ידי התובעים. השופטת הסכימה עם הנתבעת כי טענות חדשות בדבר אופן חישוב הפרשי הריבית וההצמדה אינן ראויות, שכן הן לא נכללו בבקשה לאישור או בכתב התביעה המקורי. לכן גם פסקאות אלה יימחקו. הטענה האחרונה נוגעת לפרשנותה של התובעת לכללי הבנקאות לעניין עמלת המינימום. השופטת קבעה כי מדובר בתביעה חדשה, שהתובע לא הוכיח שהיא חלק מהבקשה לאישור, ובעוד הנתבע רשאי להוסיף טיעונים בכתב ההגנה שלו, השופט ישמע טיעונים בנקודה זו בשלב מאוחר יותר. ככלל, החלטת השופט מפרטת אילו חלקים מכתבי הטענות של התובע יורשו להישאר, ואילו יש למחוק משום שהם מתייחסים לטענות שנדחו בבקשה לאישור, או שמציגות טענות חדשות שלא אושרו קודם לכן. עוד נקבע בהחלטה, כי שאלת ההוצאות הנוגעות לבקשה תידון בסוף פסק הדין.