ע"א 830/76

תקציר

בערעור זה ובערעור שכנגד הנוגע לפיצוי בגין תאונת דרכים, נסוב המקרה סביב אירוע שהתרחש ביום 10.1.1973, כאשר רכב מסחרי בו נהג אליהו סעדה פגע בהולך הרגל משה חמדי וגרם לו לפציעות קשות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בעבר כי הנתבע הוא האחראי הבלעדי לתאונה. קביעה זו הייתה שנויה במחלוקת, כאשר נטען האם התובע היה שותף גם לאחריות בשל רשלנות אפשרית בכך שלא שמע את הרכב המתהפך על רקע הרעש שמסביב. עם זאת, השופט המלומד ש' אשר לא הושפע מגרסת הנתבע, והעדיף את גרסתו הפשוטה של התובע. חישובי הפיצויים כללו גורמים רבים, ובהם אובדן הכנסה, צרכים רפואיים ושיקומיים, עלות ציוד ונזקים בגין כאב וסבל. השופטת גם עדכנה את שיעור ההיוון לפיצוי עקב שינויים בשוק ההון, ודחתה את השימוש בריבית סטנדרטית של 5% לטובת ריבית של 3% כדי לשקף טוב יותר את תשואת ההשקעה הריאלית. בנוסף, פסק הדין התייחס לסעיפי אחריות שונים, ובסופו של דבר קבע את אחריות הנתבעים על 85% והתאים את הפיצוי בגין רשלנות תורמת מצד התובע. בית המשפט העליון הסכים עם מרבית ממצאיו של בית המשפט קמא וציין כי הפיצוי שנפסק היה סביר במידה רבה, אם כי בוצעו התאמות לנזקים ספציפיים כגון הפסדי שכר עתידיים, פנסיה והתאמות דיור. ערעור התובעת לשכר טרחת עורך דין והעלאת הריבית על הפיצוי נדחה, כאשר שני הצדדים נושאים בהוצאותיהם בהליך הערעור.