רע"א 7948/16

תקציר

במסגרת ההליך המשפטי סביב דירה בפתח תקווה, מנהל עיזבון, המייצג את בנימין שמואלי ז"ל, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתביעה שהגישו אחיו של בנימין. האחים טענו כי אביהם, שהוא גם אביו של בנימין, רכש במקור את הדירה, וכל אחד מהם זכאי לחלק. מנגד, מנהל העיזבון טען כי בנימין הוא רוכש הדירה והתכוון לדחות את תביעת האחים בשל התיישנות, תוך הדגשה כי טענות דומות הועלו עוד בשנת 1973 ללא המשך טיפול עד לתביעה הנוכחית. ביום 5.10.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הדחייה, בקובעו כי התשתית העובדתית אינה מספיקה כדי להתייחס לתקופת ההתיישנות כסוגיה מקדמית. בית המשפט הדגיש כי בירור העובדות סביב רכישת הדירה חיוני בטרם קבלת החלטה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור של מנהל העיזבון, והורו לו להגיש כתב הגנה עד ליום 24.11.2016. בית המשפט קבע כי הכרעה מוקדמת מדי בחוק ההתיישנות עלולה להגביל שלא בצדק את הגישה לערכאות, בהתאם לתקדימים משפטיים קודמים. פסק הדין הצביע על כך שאין ליישב קביעות הכרוכות בדרישות עובדתיות-ראייתיות כתביעות סף ללא התדיינות מלאה. ההחלטה הדגישה שיקול דעת זהיר בדחיית תביעות על הסף ואישרה כי לא ניתן לדחות את כתב ההגנה של מנהל העיזבון עד להליך הערעור. במסגרת החלטה זו, שפורסמה ב-13 בנובמבר 2016, לא נפסקו הוצאות.