ע"א 8584/22

תקציר

הערעור מתייחס לצו כינוס נכסים וצו תשלום חודשי שניתנו בגין נכסי המערער בשנת 2017 עקב תביעות חוב נגדו. בעקבות שורה של אירועים שהדגישו את חוסר שיתוף הפעולה של המערער, אי ציות ואפשרות למצג שווא של מצבו הכלכלי, הוגדל סכום התשלום החודשי פעמיים. בשנת 2020 ביקשה המערערת לבטל את ההעלאה, בנימוק של קביעת נכות רטרואקטיבית על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט דחה בקשה זו, והמערערת נדרשה לשלם פיגורים בתשלומים. גם הערעור האחרון על החלטה זו, שהתמקד במועד תחולת פסק הדין הפוטר חייבים המקבלים קצבת נכות מתשלומים חודשיים, נדחה. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערערת כי יש להחיל את פסק הדין רטרואקטיבית, שכן מקביעות הנאמן עולה כי המערער הסתיר את מקורות הכנסתו ואת כושר השתכרותו. זאת ועוד, קביעת נכותו של המערער והפטור מתשלומים שבא בעקבותיה לא ביטלו רטרואקטיבית את חובותיו הקודמים. בית המשפט הדגיש כי המערער לא מיצה את כושר ההשתכרות שלו וכי הפסיקה הנדונה אינה חלה רטרואקטיבית על תקופות בהן היה כושר השתכרות. לפיכך, נדחה הערעור, וההחלטה הקודמת עמדה בעינה, המחייבת את המערער לדבוק בתכנית הפירעון של יתרת חובו.