ע"א 765/85

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב סכסוך בין חברת ביטוח, המערערת, לבין חברה המשווקת מערכות אזעקה, המשיבה, בעקבות פריצה לחנות בגדים שמערכת האזעקה שלה, שהותקנה על ידי המשיב, לא הצליחה להרתיע את הפולשים. המערערת, שביטחה את רכוש החנות, שילמה את שווי הסחורה הגנובה לבעלי החנות ולאחר מכן תבעה את המשיב להחזר, בטענה לרשלנותם בהתקנת מערכת האזעקה ולהפרת חוזה. החוזה בין המשיב לבין בעלי החנויות כלל תניה שלכאורה פוטרת את המשיב מכל אחריות. המערערת טענה כי יש לבטל תניה זו בהיותה תנאי מגביל בחוזה אחיד, ואילו המשיבה טענה כי אין מדובר בתנאי מגביל וגם אם כן, אין בכך כדי לשלול מהלקוחות את זכויותיהם או להעניק למשיב יתרון בלתי הוגן. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערערת, והוביל לערעור זה. השופט גולדברג, בהסכמת הנשיאים שמגר ונתניהו, קבע כי המערערים ויתרו על ההזדמנות להציג ראיות עובדתיות מכריעות ולכן אין באפשרותם להצליח בתביעתם. השופטת הדגישה כי יש לבחון את תוקפו של תנאי מגביל בחוזה על בסיס מכלול התנאים החוזיים והנסיבות הסובבות אותם, וכי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח הפליית לקוחות או יתרון בלתי הוגן למשיב. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בצירוף ריבית והצמדה עד לביצוע התשלום.