ת"א 36805-12-19

תקציר

פסק הדין במקרה זה מתייחס לסכסוך על חלקת אדמה והמיסים החייבים בה. התביעה המקורית הוגשה נגד נתבע אחד, אך תיקון הוסיף נתבע שני. התובעים, אשר ירשו את המקרקעין הנדונים מאביהם המנוח, מבקשים לבטל עסקת מכר שנעשתה בין אביהם לבין הנתבע 1. לטענתם, הנתבע 1 עסק בפרקטיקות מרמה או מזויפות, וכי אנאלפביתיותו של אביהם והיסטוריית החזרי החובות המהירה שלו מצביעים על כך שלא היה מסכים לתנאי המכירה, הרואים בו חייב במס שבח מקרקעין. הנתבע 1 מכחיש טענות אלה והביא העתק מהחוזה, בו נאמר במפורש כי המס ישולם על ידי אביהם המנוח של התובעים. בינתיים, הנתבע 2 – פקיד מס המקרקעין – הגיש בקשה לסלק את התביעה נגדם, בטענה כי הם אינם מעורבים בסכסוך בין התובעים לבין הנתבע 1, וכי התובעים אינם מבקשים מהם כל סעד. פקיד מס המקרקעין מוסיף וטוען כי דרך הפעולה הראויה של התובעים, אם אינם מסכימים עם חובות המס, היא לפעול על פי ההליך המתווה של חוק מיסוי מקרקעין, הכולל פנייה למינהל וערעור פנימי בטרם פנייה לבית המשפט האזרחי, אלא אם כן המקרה מעורר שאלות מהותיות. בית המשפט מסכים עם טענות פקיד מס המקרקעין ומקבל את בקשתם לדחות את התביעה נגדם. נמצא כי ענייני התובעים הם אך ורק עם הנתבע 1, ואם החוזה מבוטל, התובעים יכולים לקחת את עניינם למינהל מיסוי מקרקעין. פסק הדין מדגיש כי יש לנקוט בדרכים המתאימות לערעור על החלטות מס, וכי בית המשפט האזרחי לא צריך להיות הנמל הראשון במקרים אלה. התביעה תימשך כעת רק נגד הנתבע 1. החלטה זו מתקבלת בהעדר הצדדים ומשמשת כפסק דין מקוצר, שניתן ביום 3.6.2020.