ע"א 2369/05

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למחלוקת על דמי מפתח בנכס, שראשיתה בשנות הארבעים. על המשיבים, שהם בעלי הדירות, מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי לא שולמו דמי מפתח, משימה קשה נוכח חלוף הזמן וחוסר זמינותם של חלק מהעדים הרלוונטיים. בעוד שעדותו של המשיב לבדה אינה ראיה מספקת, בית המשפט סבור כי הצליח לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו משני טעמים עיקריים. ראשית, המצב המשפטי בשנות ה-40 גרם לכך שדיירים מוגנים כמעט ולא שילמו דמי מפתח, ושנית, בשל עדותו המהימנה של דוד, בן דודו של המשיב, ששמע דיונים המאשרים כי הדייר המנוח לא שילם דמי מפתח. טענות המערערים, הנשענות על ספקולציות וחסרות ראיות אובייקטיביות חיצוניות, אינן משכנעות דיין כדי לגבור על ראיה זו. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לכיסוי הוצאות המשיבים, בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק דין זה יוגש לשני הצדדים באמצעות דואר רשום.