תא"מ 11166-05-19

תקציר

על בית המשפט להכריע האם יש לדחות את תביעתה של התובעת, בדבר חובו של אחיה כלפיה, על פי חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות, הידוע גם בשם חוק אשראי הוגן. התביעה נסובה סביב שני שיקים בשווי 20,000 ₪ כל אחד, שנמסרו לכאורה לתובע על ידי הנתבע. הנאשם מכחיש זאת. החוק מחייב חוזי הלוואה להיות בכתב, אשר התובע לא סיפק, ולכן לא עמד בתנאי החוק. מאחר שלא היה הסכם הלוואה בכתב, התובעת גם לא עמדה בדרישות אחרות של החוק, כגון מסירת פרטים ספציפיים בחוזה וצירוף העתק ממנו לתביעה. בית המשפט מפרש את הדין כחל על עסקאות ניכיון שיקים ורואה את טענת התובעת כי מדובר בעסקת ניכיון טהורה הפטורה מדרישות החוק כבלתי משכנעת. התובעת טוענת כי נתנה את שווי הצ'קים לאחיה אך אינה מביאה כל ראיה לכך, ואף אינה מביאה עדים התומכים בטענתה. בינתיים, גם גרסתה של הנאשמת נותרה ללא תימוכין, שכן לטענתה עבריינים גנבו את פנקס הצ'קים שלה וזייפו את חתימתה. בית המשפט מוצא כי התובעת לא עמדה בדרישות לתביעה לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ודוחה אותה בשל היעדר ראיות התומכות בגרסתו של התובע לאירועים. בנוסף, גם אם אי עמידה בדרישות החוק לא דחתה את התביעה באופן אוטומטי, בית המשפט עדיין יפסוק נגד התובע לגופו של עניין. ההחלטה מתקבלת סופית כאשר התובע משלם לנתבע הוצאות משפט, כולל שכ"ט עורך דין, בסך כולל 5,000 ₪.