ת"א 50115-01-24

תקציר

סמכותו של בית המשפט להתערב בפסק בוררות היא מצומצמת וחריגה ביותר. היא יכולה להתרחש רק כאשר קיים פגם מהותי בהליך או הפרה של כללי הצדק הטבעי. המבקש ביקש לבטל את פסק הבורר מכמה טעמים. ראשית, באשר לנוסח הסכם הבוררות, מצא בית המשפט כי טענות המבקש אינן עולות בקנה אחד עם תוכנו בפועל של ההסכם. שנית, המבקש טען כי לבורר מצוי ניגוד עניינים, אך בית המשפט מצא כי המבקש היה מודע ליחסי הבורר עם המשיב וכי אין ראיות ממשיות למשוא פנים. שלישית, המבקש טען כי הבורר חרג מסמכותו בכך שדן בעסקה הפסדית, אך בית המשפט קבע כי פעולותיו של הבורר נופלות בגדר סמכותו הכללית ומאושרות על ידי התנהגות הצדדים. רביעית, המבקש טען כי הבורר לא סיפק נימוקים לפסיקתו, אך בית המשפט מצא כי פסק הבוררות מנומק דיו. חמישית, המבקש טען כי מספר פגמים שנפלו בפסק הבוררות עולים כדי עיוות מהותי של החוק, אך בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. לבסוף טען המבקש כי הבורר חרג מהמועדים, אך בית המשפט ציין כי המבקש לא שמר לעצמו את הזכות להעלות התנגדות זו, כנדרש בחוק. ככלל, מצא בית המשפט כי לא התקיימה אף אחת מהעילות לביטול פסק הבוררות וכי אי שביעות רצונו של המבקש מהתוצאה אינה סיבה מספקת לביטולו. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה, פסק הבוררות אושר, והמבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.