תע"א 1147/10

תקציר

פסק הדין נסוב סביב המושג השתק חברה, המונע מצדדים לדון מחדש בתיק שכבר הוכרע. השאלה המרכזית היא האם פסק דין שניתן בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט מהווה מעשה של בית המשפט ומקים השתק, ובכך חוסם את התובע מלהגיש תביעה חדשה. בית המשפט מגיע למסקנה כי פסק דין בדרך של פשרה, העונה על דרישות הסופיות, הסמכות וקבלת ההחלטות לגופו של עניין, צריך להיחשב כמעשה של בית המשפט ויש לו אותן השלכות משפטיות כמו פסק דין רגיל. עם זאת, כדי שההשתק יחול, יש לעמוד בתנאים מסוימים. אלה כוללים את זהות החברה הנדונה, כלומר חייבים להיות נוכחים אותם מרכיבים עובדתיים ומשפטיים. שנית, החברה הייתה צריכה להיות נידונה והוכרעה בהתדיינות הקודמת. שלישית, חייב להיות ממצא חיובי לגופו של עניין, להבדיל מממצא של חוסר הוכחה. במקרה הספציפי הנדון, בית המשפט מוצא כי בעוד ששני התנאים הראשונים מתקיימים, התנאי השלישי אינו מתקיים. פסק הדין הקודם דחה את טענת הקיזוז מחוסר ראיות מספיקות, שאינה נחשבת להחלטה פוזיטיבית. לפיכך, התביעה המקדמית לדחיית התביעה נדחית, והתובע יכול להמשיך בתביעתו. עוד נקבע בפסק הדין כי הוצאות המשפט ייקבעו בהמשך, והתיק נקבע לדיון מקדמי. פסק הדין מחייב, והצדדים יקבלו הודעה על הצעדים הבאים.