ת"א 65442-02-19

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת, חברת חשמל, סיפקה ראיות מספיקות לכך שהמונה של התובע טופל, וכתוצאה מכך צריכת החשמל הייתה בלתי חוקית. השופטת דחתה את טענות התובע בדבר שיהוי והתיישנות, שכן הנתבע פנה לתובע בעניין החוב, והתובע הוא זה שהתעלם מהאזהרות. מהראיות עולה כי לוח החשמל בדירת התובע שונה כך שיקבל חשמל באמצעות מעקף, שלא עבר דרך המונה, וכתוצאה מכך שולם בחסר תשלום עבור צריכת חשמל. התובע, עובד לשעבר בחברת החשמל שהכיר קשרים כאלה, לא הפריך באופן משכנע את הטענות ולא הביא ראיות לכך שהוא או מי מטעמו אינו אחראי לחבלה. כמו כן, קיבלה השופטת את הרציונל של הנתבע לחישוב החוב, שהתבסס על קריטריונים להערכת צריכה, ובסך הכל עמד על 45,589 שקל. נוכח הימנעותו של התובע מלהביא ראיות שכנגד, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת, ביטל את הוראת השעה והתיר לחברת החשמל להמשיך בגביית חובות. השופט הורה על חילוט הפיקדון, בצירוף הריבית שנצברה, לבאי כוחו של הנאשם, ובנוסף פסק להם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 12 אלף שקל.