עמ"ת 50306-01-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לשחרר את המשיב, שהואשם בפריצה וכניסה, תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת נשק שלא כדין, למעצר בית תחת פיקוח אלקטרוני. בערעור נטען כי המשיב היווה סכנה ממשית וכי התנהגותו העבריינית מצביעה על סיכון לעבירה חוזרת. עם זאת, השופט דחה את הערעור וסבר כי קיימים ספקות רבים לגבי זיהויו של המשיב כמבצע העבירות, בשל סתירות בעדויות המתלונן, אשתו ובתו, וכן בשל היעדר ראיות פורנזיות הקושרות את המשיב לזירה. יתר על כן, נחה דעתו של השופט כי די באמצעים החלופיים עליהם הורתה הערכאה הנמוכה יותר, לרבות מעצר בית הרחק מביתו של המתלונן ופיקוח צמוד באמצעות פיקוח אלקטרוני, כדי לשלול את הסכנה הנשקפת מהמשיב. השופט הדגיש את חולשת הראיות לכאורה ואת הסתירות בחומר החקירה, המצדיקות גישה גמישה יותר ביחס לאפשרות של חלופת מעצר. כך, המשיב יישאר משוחרר בתנאים שנקבעו בפסק הדין המקורי.