ת"א 417/89

תקציר

התובע, א.ג., נפגע קשה בראשו בתאונת דרכים בגיל 22 חודשים ואושפז במשך למעלה משנה. פציעותיה גרמו לנזק מוחי חמור, טטרפלגיה ספסטית קשה, שיתוק פנים ופיגור שכלי. אין מחלוקת על חבות הנתבע; רק סכום הפיצוי מדובר. בית המשפט מינה מומחה שהעיד על מצבו של התובע וצרכיו העתידיים, לרבות טיפולים רפואיים, התאמות דיור וסיוע לצד ג'. עוד קבע המומחה כי תוחלת החיים של התובע היא לפחות עוד 30 שנה. בית המשפט התחשב בקיצור תוחלת החיים של התובע וקבע כי היא עומדת על 35 שנים מיום מתן פסק הדין, דהיינו עד גיל 46. לתובע נפסק 202,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, ו-865,880 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית. בנוסף, פסק בית המשפט סכומים שונים לצרכים עתידיים, לרבות התאמות דיור, סיוע לצד ג', טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, הוצאות רפואיות, ציוד מיוחד, ניידות והוצאות לימודים. הוצאות אלו הסתכמו ב-3,200,085 ₪. לאחר ניכוי תשלומים מהנתבע ומהמוסד לביטוח לאומי, סך הפיצויים שחבה הנתבעת לתובע היה 6,571,779 ₪, בנוסף לשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. עוד פירט פסק הדין כיצד יש להשקיע את הפיצויים ולגשת אליהם עד להגיעו של התובע לבגרות, ולאחר מכן תחת ניהולו של אפוטרופוס.