בש"א 932/18

תקציר

מדובר בבקשה להארכת המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בערעור אזרחי. המבקשת, המרותקת לכיסא גלגלים ונמצאת תחת השגחת אפוטרופוס, קיבלה תחילה פסק דין חיובי מבית משפט השלום שהכריז עליה כדיירת מוגנת בדירה בבעלות המשיבים, החלטה שבוטלה על ידי בית המשפט המחוזי. המבקשת ביקשה ארכה לערעור, תוך שהיא מציינת את מצבה הבריאותי המידרדר ואת היעדר הייצוג המשפטי כגורמים הפוגעים ביכולתה לנהל את ענייניה המשפטיים. המשיבים התנגדו וטענו כי פסק הדין הועבר לבא כוחו הראשוני של המבקש במועד, וכי אין נסיבות מיוחדות המצדיקות עיכוב הגשה. עם זאת, בהמשך הגישה המבקשת תגובה באמצעות הסיוע המשפטי, בה הסבירה את מצבה הרפואי וטענה כי האפוטרופוס עודכן על פסק הדין רק בינואר 2018. לאחר שבחן את הנסיבות, לרבות הקושי של המבקשת להסדיר ייצוג משפטי בשל חסמים סוציו-אקונומיים ואופי התיק הנוגע לזכותה להישאר בביתה, מצא בית המשפט טעם מיוחד ליתן ארכה מצומצמת להגשת בקשת הערעור. ההארכה אינה משמעה הכרעה לגופו של סיכוי הערעור, תוך שימת דגש על נגישות פרוצדורלית לעשיית צדק לאוכלוסיות מוחלשות. בית המשפט הורה על הארכה ללא הוצאות, והבטיח כי בא כוח המבקש עודכן מיד על ההחלטה.