בר"מ 9093/23

תקציר

במקרה של אזרח סיני המבקש לערער על החלטה הנוגעת לבקשת המקלט שלו בישראל, דחה בית המשפט העליון את בקשתו לחופשה כדי לערער על פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי. המבקש, השוהה בישראל עם אשרת ב/1 מאז 2008, הגיש בקשה למקלט באפריל 2021 בטענה לפחד ממאסר בסין בשל תרגול הפאלון גונג שלו, שהמשטר הסיני מתנגד לו. בקשת המקלט שלו נדחתה באוקטובר 2023, לאחר שהרשויות לא מצאו בסיס עובדתי או משפטי למתן מקלט, והוא נצטווה לעזוב את ישראל. ערעור שהוגש לבית הדין לערעורים בתל אביב נדחה באופן דומה ב-19 בנובמבר 2023, בנימוק של שיקולי אמינות ומצביע על ניצול אפשרי לרעה של מערכת המקלט. בעקבות זאת ביקש המבקש מבית המשפט המחוזי צו ביניים, אשר נדחה, תוך שבית המשפט הדגיש את סיכויי הערעור הנמוכים ואת היעדר הראיות לרדיפה מצד הרשויות הסיניות. ב-10 בדצמבר 2023 הוא ערער לבית המשפט העליון וביקש שוב צו מניעה זמני, אך גם זה נדחה ללא צורך בתגובה, בשל עילות התערבות מוגבלות בעניינים פרוצדורליים וללא עיוות דין ניכר. החלטת בית המשפט העליון אישרה מחדש כי הן הערעור והן צו המניעה הזמני אינם מוצדקים, והותירה את המבקש מחויב לעזוב את ישראל עד ליום 15.1.2024.