רע"א 5025-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים בו, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: רע"א 5025-12-25 נאסר דין ואח' נ' נאסר דין ואח' (14.1.2026)** **רקע עובדתי וההחלטה קמא:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר דחתה בקשה להעברת תביעת פינוי מושכר שהגיש המשיב 1 (להלן: "המשיב") נגד המבקשים (אשתו לשעבר של בנו של המשיב, וילדם הקטין) ונגד בנו של המשיב (שלא הגיש כתב הגנה). טענת המבקשים הייתה כי עילת התביעה נובעת מסכסוכים משפחתיים וגירושין, ולכן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לבית משפט השלום. בית משפט השלום דחה את הבקשה, וקבע כי שני תנאים מצטברים נדרשים להקניית סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"): 1. התובענה היא "בין אדם לבין בן משפחתו" (כהגדרתו בחוק). 2. עילת התביעה היא "סכסוך בתוך המשפחה". בית המשפט קמא קבע כי התנאי הראשון אינו מתקיים ביחס למבקשת (אבי בעלה לשעבר אינו נחשב "בן משפחה" לפי הרשימה הסגורה בחוק), וכי אף שהמבקש הוא קטין (ולפיכך "בן משפחה"), התביעה נדונה בעיקרה נגד המבקשת. לפיכך, בהיעדר התקיימותם של שני התנאים במצטבר, נדחתה הבקשה. **הכרעת בית המשפט המחוזי (בית המשפט לערעורים):** בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים, קיבל את הערעור והורה על העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט קבע כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור, וניתן לדון בו על יסוד החומר הכתוב. **עקרונות משפטיים וחידושים מרכזיים בפסק הדין:** 1. **מבחן העילה/מהות הסכסוך מול מבחן הסעד:** * בית המשפט המחוזי הרחיב את הדיון בעניין **מבחן העילה** (או "מבחן מהות הסכסוך") לעומת "מבחן הסעד". בעוד שבית משפט השלום התמקד בסעד הפינוי ובקשר הישיר שלו לדירה, בית המשפט המחוזי הדגיש כי לצורך קביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה, יש לבחון את **הטענות המהותיות העולות מכתבי הטענות ואת מהות הסכסוך כולו**. * ההלכה המנחה, כפי שצוטטה ברע"א 7277/15 תגר נ' בר, קובעת כי אין להסתפק בסעד הנתבע, אלא יש לבחון את העובדות והטענות העולות מתוך ההליך כולו. אם הסכסוך המשפחתי תרם **תרומה משמעותית** לגיבושה של עילת התביעה (ולא רק קשר רחוק או זניח), אזי התובענה תידון בבית המשפט לענייני משפחה. * במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי טענות המבקשים, לפיהן הסכסוך המשפחתי והגירושין הם שהובילו לתביעת הפינוי, לא נסתרו על ידי המשיב. בכך, הוכרע כי **הסכסוך המשפחתי מהווה גורם משמעותי** לעילת התביעה, ודי בכך להעברת הסמכות. 2. **פרשנות "בין אדם לבין בן משפחתו" - גישה תכליתית וגמישות:** * בית המשפט הכיר בכך שעל פי הרשימה הסגורה בסעיף 1(2) לחוק, יחסי "אב בעל לשעבר" ו"אם גרושה" אינם נכללים בהגדרת "בן משפחה". עם זאת, בית המשפט יישם **גישה תכליתית וגמישה** לפרשנות הוראות החוק, מתוך רצון לקבץ את מכלול הסכסוכים הנוגעים למשפחה תחת קורת גג אחת. * **חידוש מרכזי:** בית המשפט התייחס במפורש למקרים בהם הורים של בן זוג (לשעבר) תובעים בן זוג פרוד או גרוש לפנות נכס שהוקצה להם. נקבע כי **בדרך כלל** תביעות מסוג זה נדונות בבית המשפט לענייני משפחה, אף אם הקשר הישיר אינו עולה בקנה אחד עם ההגדרה הצרה של "בן משפחה". זהו חידוש ביישום החוק, המעיד על נכונות בית המשפט להרחיב את הסמכות כאשר מהות הסכסוך היא משפחתית. * בנוסף, בית המשפט שם דגש על העובדה כי **התביעה הוגשה גם נגד המבקש הקטין**, אשר ללא ספק עונה על הגדרת "בן משפחה" (נכדו של המשיב). אף על פי שקטין זה לא היה הגורם המרכזי להגשת התביעה, העובדה שהנתבעים כוללים "בן משפחה" כהגדרתו בחוק, מובילה למסקנה כי התביעה כולה נופלת תחת סמכות בית המשפט לענייני משפחה. * בית המשפט אף הוסיף, כי התביעה הוגשה במקור גם נגד בנו של המשיב (הגרוש של המבקשת), מה שהיה אמור להצדיק מלכתחילה את הגשתה לבית המשפט לענייני משפחה. 3. **ההשלכות של קבלת הערעור:** * קבלת הערעור הובילה לביטול החלטת בית משפט השלום, לרבות פסיקת ההוצאות, והעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה. * המשיב 1 חויב בהוצאות המבקשים, תוך הדגשת ההליך שננקט על ידו. **סיכום:** פסק הדין ברע"א 5025-12-25 מדגים התמודדות עם מורכבות סמכות עניינית כאשר תביעה אזרחית (פינוי מושכר) מעורבת בסכסוכים משפחתיים. הוא מבטא מגמה של **פרשנות תכליתית ומרוככת** של סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המדגישה את **מהות הסכסוך** על פני הגדרה צרה של "בן משפחה" או "מבחן הסעד". ההלכה שנפסקה מחזקת את העיקרון כי יש להעביר לבית המשפט לענייני משפחה את הדיון בסכסוכים בעלי אופי משפחתי מובהק, גם אם הדבר דורש התאמה של הליכים קיימים ופסיקה גמישה יותר של גבולות הסמכות.