ת"א 2510-02-26

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ומבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הרשם הבכיר מרדכי וחדי) בת"א 2510-02-26 לאנס ליימן נ' גבעתי ואח', בקשה מספר 7 (ענבל קיבנסון נ' ג'רמי לאנס ליימן)** **מבוא** ההחלטה דנן עוסקת בבקשת נתבעת 4 (להלן: "המבקשת") לחיוב התובע (להלן: "המשיב") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, מכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקסד"א"). התביעה העיקרית עוסקת בטענות רשלנות כנגד המבקשת, ששירותיה נשכרו לצורך הסדרת משמורת ילדים וטיפול בניכור הורי. בית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות חוקתית, לבין הצורך להבטיח את הוצאות הנתבע במקרה של דחיית התביעה ולמנוע ניצול לרעה של מערכת המשפט. **המסגרת הנורמטיבית ועיקר טענות הצדדים** 1. **תכלית תקנה 157 לתקסד"א:** תקנה זו נועדה להבטיח את זכויות הנתבעים ולכסות את הוצאותיהם במקרה של דחיית התביעה, וכן להרתיע מפני הגשת תביעות סרק או ניצול לרעה של הליכים משפטיים. על אף תכלית זו, בית המשפט הדגיש כי הפסיקה רואה בזכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, ולפיכך, ככלל, אין להתנותה בהפקדת ערובה. 2. **שיקולי בית המשפט:** על מנת ליישם את תכלית התקנה תוך שמירה על זכות הגישה לערכאות, נקבעו בפסיקה מספר שיקולים מרכזיים שעל בית המשפט לשקול: * **סיכויי התביעה:** הערכת סיכויי ההליך, תוך נקיטת זהירות ראויה בשלב מוקדם של ההליך. * **מצבו הכלכלי של המשיב:** בחינת יכולתו הכלכלית של התובע לעמוד בהוצאות, אם יידרש לכך. * **מורכבות ההליך:** במידת הרלוונטיות. * **זהות הצדדים:** במידת הרלוונטיות. * **תום ליבם של הצדדים:** במידת הרלוונטיות. * **תושבות חוץ:** מעמד המשיב כתובע המתגורר מחוץ לישראל. 3. **טענות המבקשת:** המבקשת העלתה שלושה נימוקים עיקריים לבקשתה: * **סיכויי הליך קלושים:** מכיוון שפעלה כמומחית מטעם בית המשפט, לטענתה. * **מצבו הכלכלי של המשיב:** כפי שנלמד מבקשתו לפריסת תשלום האגרה. * **מגורי המשיב בחו"ל:** היותו תושב חוץ. 4. **טענות המשיב:** המשיב התנגד לבקשה מנימוקים הבאים: * **סיכויי הליך גבוהים:** לטענתו, המבקשת כשלה בתפקידה כמטפלת, ולא כמומחית מטעם בית המשפט. * **התייחסות למצב הכלכלי:** טענת קושי תזרימי נקודתי בלבד, עקב הימצאותו במחנה אימונים. * **התייחסות למגורים בחו"ל:** אינו מכחיש מגורים בחו"ל, אך טוען שאינו "בורח" וכי נכח בארץ. **ניתוח ההחלטה והעקרונות המשפטיים המיושמים** 1. **בחינת סיכויי ההליך:** בית המשפט קבע כי המבקשת לא הוכיחה את טענתה בדבר סיכויי הליך קלושים. נקודה מרכזית בהחלטה היא העדר תצהיר תמיכה לבקשה, וכן העדר צירוף של כתב מינוי כמומחית מטעם בית המשפט. בנוסף, ציין בית המשפט כי הדוח שצורף לתגובת המשיב חתום על ידי גורמים אחרים, ולא על ידי המבקשת. בכך, בית המשפט הדגיש את חשיבות הראיות וההוכחות, גם בשלב של בקשה מקדמית, וקבע כי טענות עובדתיות מהותיות (כגון מעמד המבקשת כמומחית מטעם בית המשפט) חייבות להיות מגובות בתשתית ראייתית. 2. **בחינת מצבו הכלכלי של המשיב:** כאן, בית המשפט עמד על סתירה עובדתית משמעותית. בעוד שהמבקשת ביססה את טענתה על בקשת המשיב לפריסת אגרה, טען המשיב בתגובתו כי מדובר בקושי תזרימי נקודתי. בית המשפט הדגיש כי בקשת המשיב לפריסת האגרה לא כללה את ההסברים שניתנו בתגובתו הנוכחית. אף על פי שההחלטה ניתנה ללא תצהיר תמיכה מלא, בית המשפט ראה בבקשת המשיב עצמו לפריסת תשלומים חיזוק לטענת המבקשת בדבר מצבו הכלכלי, במיוחד כאשר זו עומדת בסתירה לטענותיו בתגובתו. **חידוש אפשרי או דגש בפסיקה:** בית המשפט נותן משקל משמעותי לסתירות פנימיות בגרסאותיו של צד להליך, גם אם ההליך התומך באותה טענה (בקשת פריסת האגרה) לא נתמכה במלואה כנדרש. 3. **מגורי המשיב בחו"ל:** עובדת מגוריו הקבועים של המשיב בחו"ל, כפי שצוין על ידו בכתב התביעה, מהווה שיקול כבד משקל. בית המשפט ביסס זאת על הפסיקה, אשר ראתה בתושבות חוץ, ובפרט כאשר אין למשיב נכסים בישראל מהם ניתן להיפרע, עילה מספקת לחיוב בהפקדת ערובה. בית המשפט קבע כי טענת המשיב שאינו "בורח" אינה רלוונטית, והדגש הוא על היעדר נכסים בישראל. **עקרון משפטי מיושם:** היעדר נכסים בישראל, בשילוב עם תושבות חוץ, מהווה מבחן מהותי לקיום חשש לקושי בגביית הוצאות. 4. **האיזון בין השיקולים וסוף דבר:** בית המשפט אימץ את בקשת המבקשת, אף שדחה את טענותיה ביחס לסיכויי ההליך. ההחלטה התבססה על שני שיקולים עיקריים: * **הספק בנוגע למצבו הכלכלי:** כפי שפורט לעיל, הנובע מהסתירה בין גרסאותיו. * **מגורי המשיב בחו"ל:** כפי שהודגש, זהו טעם מספק בפני עצמו, במיוחד בהיעדר הצגת נכסים בישראל. **החידוש המשפטי או הדגש בפסיקה:** * **החשיבות של תצהירים ותמיכה ראייתית:** בית המשפט הדגיש שוב ושוב את העובדה שהבקשה והתגובה לא נתמכו בתצהירים. אף על פי שדברים מסוימים הובררו (כמו פריסת האגרה), הדבר מראה כי הגשת בקשות ללא תמיכה ראייתית הולמת עלולה להחליש את עמדת המבקש. * **סתירה פנימית כבסיס לחיוב:** בית המשפט לא הסתפק רק בראיות "רשמיות" (כמו בקשת פריסת האגרה) אלא גם התייחס לסתירה בין ההסברים שניתנו בבקשה המקורית לבין אלו שניתנו בתגובה, וראה בכך עילה להחלת חיוב בהפקדת ערובה. * **משקל עיקש לתושבות חוץ והיעדר נכסים:** ההחלטה מחזקת את הפסיקה הקיימת בדבר החשיבות המרכזית של מגורי התובע בחו"ל, והעדר נכסים בישראל, כשיקול כבד משקל להצדקת חיוב בהפקדת ערובה, כמעט ללא קשר לסיכויי התביעה או למצבו הכלכלי המלא. **השורה התחתונה** בית המשפט קיבל את הבקשה לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסך 15,000 ₪. ההחלטה מבטאת את הצורך לאזן בין זכויות הדיוניות והחוקתיות של התובע לבין הגנה על זכויות הנתבעים. במקרה זה, מגורי המשיב בחו"ל, בשילוב עם ספק בנוגע למצבו הכלכלי (עקב סתירות בגרסאותיו), הובילו להחלטה לחייב בהפקדת ערובה, למרות שלא נמצאה אינדיקציה ברורה לסיכויי הליך קלושים.