תנ"ג 45914-09-12

תקציר

המבקשים, רוזנטל ושסי, הגישו תביעה נגזרת בשם אי.די.בי חברת אחזקות בע"מ ("החברה") נגד המשיבים, בעלי השליטה בחברה, לאישור חלוקות דיבידנד בשנים 2008, 2009 ו-2010. המבקשים טענו כי החלוקה אסורה שכן החברה לא עמדה במבחן כושר הפירעון. המשיבים הכחישו את הטענות וטענו כי ההחלטות סבירות. בפני בית המשפט עמדה בקשה לאישור הסכם פשרה בין המבקשים לבין חלק מהמשיבים (המשיבים 8-5), שתוקן מאוחר יותר. הסכם הפשרה, כפי שתוקן, מחייב את המשיבים 8-5 לשלם לחברה סך של 55 מיליון ש"ח, שהם 40 מיליון ש"ח במזומן ועוד 15 מיליון ש"ח במזומן או בעין. הצדדים להסכם הפשרה ביקשו מבית המשפט לאשר אותו ללא פרסום נוסף. בית המשפט קבע כי יש לאשר את הסכם הפשרה המתוקן. בית המשפט שקל את סיכויי הבקשה והתביעה, את עמדת הנושים, לרבות מחזיקי האג"ח, ואת תנאי הסכם הפשרה המתוקן. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לטובת אישור ההסכם, בהתחשב במורכבות התיק, בוודאות התשלום ובתועלת הפוטנציאלית לחברה. כמו כן אישר בית המשפט את שכר טרחת עורך הדין המבוקש ואת שכרו בשיעור של 10% + מע"מ מהסכום שקיבלה החברה, וכן שני שלישים מהוצאות המבקשים. השליש הנותר של ההוצאות יישא בקבוצה השלישית של הנתבעים (המשיבים 4-2), שאינם חלק מהסכם הפשרה. הסכום הנוסף של 15 מיליון שקל יצבור הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. ההחלטה נוגעת למשיבים 8-5 בלבד, ואילו ההליכים נגד המשיבים 4-2 יימשכו בהגשת סיכומים בכתב.