רמ"ש 19446-03-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להעברת כונס נכסים מתפקידו. כונס הנכסים המדובר מונה על ידי בית המשפט, והמבקש – אחד מבעלי הדין – לא סיפק כל סיבה מוצדקת להסרתם, למעט חוסר אמון. לדברי השופט, כונס הנכסים מונה כנושא משרה בבית המשפט, ולכן חובתם העיקרית היא כלפי בית המשפט ולא כלפי בעלי הדין. בית המשפט מכיר בכך שהתנהגותו של הכונס צריכה להיות מעל לתוכחה וכי עליו להיות נאמן לבית המשפט. השופט מציין כי חריג להדיח פקיד שמונה על ידי בית המשפט וכי המבקש לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק את הרחקתו. זאת ועוד, טענות המבקש – לרבות הפרת זכויות וניגוד עניינים – לא הובאו בפני בית המשפט שקיבל את ההחלטה הראשונית, ועל כן לא ניתן לדון בהן כעת. עוד מדגישה השופטת כי בית משפט קמא מצוי בעמדה טובה יותר להבין את הניואנסים של התיק ואת התנהלות בעלי הדין, ועל כן החלטתם להותיר את הכונס על כנה בעינה. לבסוף, מציינת השופטת כי תפקידם של כונסי הנכסים בהליכי גירושין הוא להבטיח חלוקת נכסים מהירה ושוויונית, וכל מחלוקת הנוגעת לזכויות קנייניות תצטרך להיפתר בהליך הרכושי. בהינתן נקודות אלה, השופט מחליט כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונית, ומורה למבקש לשלם תשלומים נוספים למשיבים.