בג"צ 2505/90

תקציר

בפסק הדין נקבע כי טענות העותרים לאישור הנפקת רישיונות נהיגה בינלאומיים לא היו תקפות דיין כדי לדחות את הסמכתה הנוכחית של המשיבה להנפיקם. העותרים לא חלקו על נאותות ההרשאה הקיימת וטענת המונופול בה נעשה שימוש לא עמדה שכן הנפקת רישיונות כאלה היא פונקציה שלטונית ולא חירות יסוד. למדינה יש זכות להסמיך רשות פרטית לבצע תפקיד זה, אשר במקרה זה, מוצדק בשל האופי הרגיש של העבודה. טענת המדינה להותיר את השיטה הקיימת על כנה, כדי להימנע מהפיכת הפעולה הרשמית לפעילות מסחרית תחרותית, התקבלה. מאחר שרשות הרישוי שוקלת לקחת על עצמה הנפקת רישיונות נהיגה בינלאומיים, הציע בית המשפט לבחון מחדש את המערכת הקיימת בעתיד. מה גם שלמשיב אינטרס עקיף בעסק תיירותי, המליץ בית המשפט לשקול מחדש את האישור ללא כל תנאים הנוגעים למעורבותו באותו עסק. הן העותר והן המשיב אמורים להתחלק בהוצאות בסך 5,000 ₪.