בש"א 2476/04

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד שניתן לטובת המשיב (התובע), עוזיאל שניר, נגד הנתבע, אבי זיקרי. פסק הדין, מיום 14.10.02, חייב את זיקרי לשלם לשניר סכומים שונים, לרבות שכר, פדיון חופשה שנתית, הוצאות נסיעה והוצאות משפט. זיקרי הגיש את הבקשה, הנתמכת בתצהיר, למעלה משנתיים לאחר מתן פסק הדין. בבקשתו סיפק זיקרי נימוקים לאי התייצבותו והתגוננות בתביעה המקורית. הוא טען כי שילם את שכרו של שניר, כי ניסיונותיו הקודמים לבטל את פסק הדין לא צלחו, וכי הוא פעל רבות כדי להגן על עצמו. באשר לסיכויי הצלחת סנגורו, הציג זיקרי מספר טענות, בהן כי שניר עבד אצלו תקופה קצרה יותר מכפי שנטען, וכי הוא (זיקרי) כבר שילם חלק מהשכר המגיע לו לכאורה. בנוסף, זיקרי הסביר כי חתם על טופס אישור מסירה אך לא קיבל את פסק הדין פיזית. המשיב, שניר, התנגד לבקשה והדגיש את השיהוי הרב ואת מחדלי העבר של זיקרי בהליך. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שזיקרי לא קיבל שירות ראוי וכי קיימות טענות הגנה משמעותיות הראויות להישמע. בית המשפט, שהפעיל את שיקול דעתו, החליט לקבל את בקשתו של זיקרי לבטל את פסק הדין. החלטה זו הותנתה בכך שזיקרי ישלם הוצאות בסך 1,500 ₪ לבא כוח המשיב עד ליום 19.6.05. אילו שולמו ההוצאות, פסק הדין היה מתעכב עד למועד זה; אחרת, פסק הדין היה נשאר, והליכי ההוצאה לפועל היו מתחדשים. בית המשפט הדגיש את חשיבות עשיית הצדק ואת זכותו של צד להציג את גרסתו, אשר גברה, במקרה זה, על השיהוי הרב ואי הנוחות הפוטנציאלית שנגרמה למשיב. השופט סיכם בקביעת מועד לבחינת התיק ל-22 ביוני 2005, כדי להבטיח עמידה בתנאי פסק הדין.