ע"פ 1583/91

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לשני משיבים שהודו באשמת רצח בכוונה תחילה וניסיון רצח. בית המשפט המחוזי גזר עליהם 20 שנות מאסר בגין כל סעיף, כאשר מחצית מהעונש בגין ניסיון רצח מצטבר וחצי חופף לעונש בגין רצח, כך שבסך הכל נגזרו עליהם 30 שנות מאסר. הן המשיבים והן המדינה ערערו על חומרת העונש. ערעור המדינה התקבל. בית המשפט העליון קבע כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנותו את הדינים החלים. בית המשפט קבע כי החוק אמנם אינו קובע מאסר עולם לקטינים שהורשעו ברצח, אך הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בהתחשב בחומרתן הרבה של העבירות, קבע בית המשפט כי מאסר עולם ראוי במקרה זה. על המשיבים נגזרו מאסר עולם בגין רצח ו-20 שנות מאסר בגין שלוש עבירות של ניסיון רצח, כאשר עשר שנים במצטבר ועשר שנים חופפות. לשופט מ' אלון, שהסכים עם ההחלטה, הצטרפו השופטים ד' לוין וא' גולדברג. גזר הדין גם הבהיר את שיקול הדעת הנתון לבתי המשפט בגזר דינם של קטינים, תוך התחשבות בגורמים כגון גיל הקטין, הנסיבות והרקע לעבירה.