בש"פ 2282/24

תקציר

הערעור נדחה לאחר עיון בטיעונים ובראיות שהוצגו. המערערים ערערו על מעצרם ללא תסקיר מבחן, וטענו כי גם במקרים חמורים יש לשקול חלופות מעצר המצדיקות תסקיר. עם זאת, בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין החובה לשקול חלופות לבין הצורך בתסקיר מבחן. בית המשפט קבע כי אין זכות מוחלטת לנאשמים להכין תסקיר, במיוחד אם חלופת מעצר אינה מספיקה. במקרים קודמים נקבע כי אין חובה להגיש תסקיר מבחן כאשר אישומים חמורים מצדיקים מעצר, כפי שהוכח בפסיקה בנושא. בנוסף, טענה בדבר שינוי נסיבות עקב הסכם אפשרי בין משפחות, הודנה או סולחה, נחשבה כבלתי מספיקה כדי לשלול את מסוכנותו של הנאשם. החלטות היסטוריות הוכיחו כי הסכמים כאלה נושאים משקל מוגבל ואינם מבטיחים את חיסול הסכנה. במקרה זה, למרות שצוין הסכסוך המשפחתי, הסיבות העיקריות להמשך המעצר היו חומרת הפשעים לכאורה וחששות לשלום הציבור, במיוחד כאשר כלי הנשק המעורבים לא נלקחו בחשבון. בית המשפט לא הגיע למסקנה כי החזיק במעצר ללא תסקיר מבחן, נוכח חומרת האישומים, מה שהוביל לדחיית הערעור החל מיום 31.3.2024.